חג שבועות בפתח כולם במתח…מה נכין?! מה נעשה?! כולם נכנסים לנט, מצטיידים במתכונים…אוספים חוברות של כל מיני יצרנים ואני …מסתכלת מהצד….ולא מבינה על מה המהומה?! נכון, זה חג, וצריך שולחן חגיגי ויפה…אבל יש נטייה להגזמה. אני לפעמיים עומדת בסופר רואה את התורים ואת כמות הגבינות שנקנות ואני שותקת. איש איש באמונתו יחיה. מי אני שאומר
אומרים שלפני שמרוקאית פותחת ספר בישול, המחבר אומר לה, , תרגעי ! אז לכל מי שהמילה חריפה, עשתה לו/ה אש בלשון, אני אומרת תרגעו . אפשר לעשות את המתכון גם בלי הפלפל החריף וזה יוצא לא פחות טעים. אני אישית אוהבת את הקציצות האלה בתוך חלה טריה/לחמניה [שמאזנת את החריפות.] עבורי זה מעדן ילדות. אני
את העוגה הזו, אין אחד שלא מכיר ולא יודע. אני זוכרת שהכנתי אותה פעם ראשונה והבאתי לאמא שלי, כמה חתיכות. אמא שלי היא כמו השופטים במאסטר שף. רק קשוחה יותר. בוא נגיד לקבל ממנה מחמאה על עוגה או תבשיל טוב, זה כמו להוציא מצטיין מהדיקן באוניברסיטה. :-))))) רגע , הלכתי לאיבוד עם כל ההסברים האלה.חוזרת
אני אף פעם לא מתלוננת שבעלי היקר לוקח את הבנות ומשאיר אותי לשעתיים שלוש לבד. תנו לי בית נקי, מטבח שלם שעומד לרשותי ואני האדם הכי מאושר עליי האדמות. וכך היה אמש. נכנסתי למטבח , פתחתי את המקרר ואמרתי מכירת חיסול לכל מה שעומד להיזרק. ראיתי שכמות הגזרים עולה מהרגיל, התפוחים מתחילים להזדקן , ישר